פער הידע ששווה מיליונים: איך המהנדסים של ׳קן-התור׳ מזהים ליקויים בזמן אמת שאחרים מפספסים

כמה כסף החברה שלכם מבזבזת על תיקון ליקויי בנייה? כמה זמן הלך לאיבוד בגלל טעויות שמתגלות מאוחר מדי? וכמה נזק נגרם למוניטין של החברה בעקבות דירות שנמסרו עם ליקויים?

בעולם הבנייה התחרותי, כל טעות עולה כסף – והרבה. מחירי חומרי הגלם ממשיכים לעלות, הריביות גבוהות, והמחסור בעובדים מיומנים רק הולך ומחריף. התוצאה? יותר ליקויי בנייה ועלויות תיקון שיכולות להצטבר לסכומים בלתי נתפסים. כשכל טעות קטנה הופכת להוצאה משמעותית, השאלה היא: איך אפשר למנוע אותן מראש?

המספרים המטרידים שכל מנהל בענף הבנייה חייב להכיר

בענף הבנייה בישראל, מציאות הליקויים היא עובדה קיימת. מחקר של הטכניון קובע באופן חד-משמעי: 100% מהדירות בישראל סובלות מליקויי בנייה.  הנתונים המדאיגים יותר:
– ליקויי בנייה מהווים 25% מעלות הפרויקט
– ליקוי שמתגלה רק בשלב המסירה עולה פי 100 מאשר אם היה מתוקן בזמן הביצוע. כן קראתם נכון – פי 100!
אבל האם זה באמת חייב להיות כך? חברת קן-התור מוכיחה שאפשר גם אחרת.
מתן קן-תור, סמנכ”ל החברה, ראה את המספרים והבין שיש כאן בעיה קריטית:  מהנדסים ואנשי ביצוע בשטח פשוט לא מצוידים בידע הנדרש לזיהוי ומניעת ליקויים בזמן אמת. וכשהם לא יודעים מה לחפש – הליקויים מצטברים וככל שעובר הזמן והליקויים לא מתגלים – העלות לתיקונם מטפסת בצורה אקספוננציאלית.

מתן מוסיף, “אנחנו צריכים לא ליפול לכל מיני בורות כשאנחנו מבצעים את העבודה, בורות שאחרי זה יעלו לנו ביוקר. ליקויי בנייה קיימים בכל דירה ובכל בניין, והצמצום שלהם למינימום זה מה שנותן לנו את השם הטוב ומאפשר לנו להיות גאים בעבודה שלנו.”

האתגר שכל מהנדס מכיר: "לא למדנו את זה בתואר"

תומר לוין, הנדסאי ביצוע בקן-התור, מתאר את החוויה האישית שלו: “אני זוכר את עצמי כמהנדס, קורא בחוזה, קורא במפרטים, קורא בכתבי הכמויות, עבודה על פי תקנים, על פי תקנות, שאף פעם לא קראת ואף אחד לא דיבר עליהם בלימודים בשום שלב, ובעצם מרגיש שאתה לא יודע מה אתה עושה – אין לך את הידע והיכולת לבדוק את העבודות בשטח ובאמת לוודא שהן עומדות בדרישות התקנים והתקנות.״ תומר מוסיף, ״מהנדס שמסתובב באתר והוא לא רואה את הדברים, לא קופצים לו לעיניים, הוא לא ישר מבין איפה הליקוי – זה סיור שהוא חסר משמעות וככה הליקויים מצטברים״.

הפתרון שמשנה את כללי המשחק: כשמהנדסים הופכים למומחים

קן-התור לקחה את האתגר הזה צעד קדימה והחלה לשלוח מהנדסים לקורס לבדיקת איכות מבנים של איגוד המהנדסים בהובלת המהנדס המומחה רפאל גיל. קורס זה אינו רק תיאורטי – הוא מחובר ישירות לשטח ולמציאות היומיומית של הביצוע. 
כשתומר התחיל את הקורס, הוא חווה שינוי משמעותי. “אני זוכר את עצמי תוך כדי הקורס עובר שיעורים על איטום, על אינסטלציה, על ריצוף. ישר הייתי מתרגם את זה לכדי הדברים פיזית בשטח. הייתי רואה את הדברים מתבצעים, הייתי כבר יודע לתרגם את זה לתוך חוזים, לתוך פתיחות מלאכה עם קבלנים.”
ההשפעה הייתה מיידית: “כשרואים את העבודה בעיניים והקבלן יודע שאין משחקים ושאפשר לפרק לו עבודה בגלל שאנחנו מכירים את הדברים לעומק, אז אתה כבר רואה איך הקבלנים מתנהלים שונה, איך הם מתייחסים אחרת, איך כל העבודה נראית שונה לגמרי ומתנהלת אחרת בתוך האתר.”
תומר מוסיף, ״ בחשבונות איתם הייתי יושב ושואל: למה זה לא בוצע ככה? ואני יודע שזה לא נכון מה שעשית, אז עכשיו תחכה עם החשבון, תפרק, תסדר ואחר כך נשלם לך.”
גם מתן מדגיש את החשיבות של הקורסים הללו עבור המהנדסים: “הבנתי כמה שזה חשוב למהנדסים שלנו, שבצורה פורמלית אנחנו לא זוכים בעצם לקורסים כאלה בתארים שאנחנו עושים, וברגע שעושים לך את הסדר הזה, אתה יודע מאיפה להביא את הדברים, לאיפה לגשת, איפה זה בכלל רשום, מה כן נדרש ומה לא נדרש, אז אתה יודע באמת להשתפר.”

הרווח הכלכלי: חיסכון של מיליונים

המספרים מדברים בעד עצמם: על פי מחקר הטכניון – ליקוי שמתוקן קרוב למועד היווצרותו עולה רק 1% ממה שיעלה אם יתוקן בשלבי המסירה. כלומר אם לא עליתם על הליקוי בזמן, אתם תשלמו על התיקון שלו פי 100 מאשר הייתם משלמים אילו הייתם ״תופסים״ אותו בזמן אמת.
גל רוח, מנהל פרויקט בחברת קן-התור, מחזק את הדברים: “כשתומר או כל מהנדס ביצוע כשמגיע לשטח אחרי קורס שהוא לומד את התקנים עד רמת הדיוק של מילימטרים, הוא יודע מה נדרש, הוא יודע איך לבדוק את הקבלנים בפועל – הוא בא ומפגין את הידע מול הקבלנים. קבלן מבין שיש מולו מהנדס עם מקצוע, עם ידע, הוא מקשיב, הוא מתקן תוך כדי הביצוע ולקבלנים אין סיפורים או טענות או דברים שהם יכולים לומר בזמן ביצוע כושל – ככה ליקויים לא נגררים לשלבי המסירה ואנחנו מקבלים מוצר הרבה יותר איכותי
תומר מסכם זאת בצורה ברורה: “בסוף כל חברה קבלנית רוצה להרוויח ואני היום יודע לומר שאנחנו יכולים לחסוך וחוסכים הרבה מאוד כסף באמצעות הידע הזה.”

המוניטין כנכס אסטרטגי

מסירת מוצר לקוי היא מכה לתדמית החברה שאותה קשה מאוד לכמת בכסף.
עם העלייה המתמדת במחירי הדיור, ישראלים משלמים הון עתק על דירה ומצפים בצדק לקבל מוצר מושלם, במיוחד כשמדובר בדירה חדשה מקבלן.
הרוכשים מגיעים עם ציפיות גבוהות ומלווים במהנדסי בדק בית, כך שאפילו הליקויים הקטנים ביותר הופכים במהירות לכדור שלג. הליקויים מתפשטים בקבוצות הוואטסאפ של הדיירים, ותלונה בודדת מתפתחת לשרשרת של תלונות ותביעות בתהליך בלתי נמנע.
וכשמוגשות מעל 7,000 תביעות בגין ליקויי בנייה בכל שנה, זה מחייב שינוי בתפיסת איכות הביצוע.
מתן מדגיש זאת: “אנחנו מכירים את זה גם מדיירים וגם ממפקחים. הם מדברים ביניהם מי החברות הטובות ומי לא וזה עולה כל הזמן – על מי אפשר לסמוך, ממי אפשר לקבל את האיכות כמו שצריך וממי לא – ולא נשתף אותם בפרויקט הבא.”

ההון האנושי כיתרון תחרותי

כאשר משקיעים במקצועיות של העובדים ומספקים להם כלים להתפתח, הם מרגישים סיפוק ושייכות. עובדים שרואים עתיד וצמיחה במקום העבודה אינם מחפשים כל הזמן היכן ניתן להרוויח יותר, אלא נשארים מתוך מחויבות ורצון לגדול יחד עם החברה.
מתן מסביר כי ההשקעה בעובדים היא חלק מהחזון של קן-התור: “‘קן-התור’ זאת חברה שההון האנושי זה הדבר הכי חשוב בשבילה. אנחנו לא משקיעים בבן אדם בשביל שנה-שנתיים הקרובות, אלא רואים באמת את ההתפתחות שלו ולכן ההתפתחות המקצועית שלו היא כל כך חשובה לנו – וההשקעה מחזירה את עצמה פי כמה״.
פיתוח ההון האנושי אינו רק יתרון תחרותי – הוא המפתח לשימור עובדים לטווח ארוך וליציבות ארגונית.

קן-התור מציגה גישה חדשנית בענף הבנייה הישראלי. במקום להשקיע משאבים רבים בתיקון טעויות, היא בוחרת להשקיע באנשים, בהכשרה מראש – ובכך חוסכת מיליונים, משפרת את איכות העבודה, ומבססת את עצמה כאחת מהחברות המובילות בתחום.
זו לא רק שיטה – זו הדרך שבה בונים מצוינות.

אם גם אתם רוצים להפסיק לשלם מיליונים על תיקון ליקויים ולהתחיל להשקיע בפתרון אמיתי
השאירו פרטים עכשיו:

אם גם אתם רוצים להפסיק לשלם מיליונים על תיקון ליקויים ולהתחיל להשקיע בפתרון אמיתי
השאירו פרטים עכשיו:

ובוא נדבר על איך גם אתם יכולים
לשנות את חוקי המשחק!