“אני זוכר את עצמי קורא בחוזה, קורא במפרטים – עבודה על פי תקנים, על פי תקנות, שאף פעם לא קראת ואף אחד לא דיבר עליהם בלימודים בשום שלב, ובעצם מרגיש שאתה לא יודע מה אתה עושה.” כך מתאר תומר לוין, את תחילת דרכו המקצועית בענף הבניין.

זוהי תמונת מצב מוכרת למהנדסים והנדסאים רבים העוסקים בביצוע בענף הבנייה. חרף השנים באקדמיה, העיסוק בנוסחאות ובחישובים, אנשי המקצוע מגלים כי דווקא הידע הפרקטי – זה שאמור לאפשר להם לבדוק את תקינות העבודות בשטח – נעדר לחלוטין מתוכנית הלימודים. רבים נכנסים לענף ומגלים שהם לא באמת מוכנים להתמודד עם האתגרים בשטח.

“בסופו של דבר, אתה כמהנדס ביצוע אחראי על כל העבודות, ואנשים באים אליך ורוצים שתסביר להם איפה הטעות בתכנית, איך אפשר לפתור את זה, איך אפשר לבצע את העבודה,” מספר תומר. “ואז כשאתה נתקל בפערים כאלה שהם שואלים אותך ואתה לא מכיר, אתה מרגיש חשוף וחסר ביטחון. מבחינתי לפחות זה לא היה הגיוני. אי אפשר להתנהל בצורה כזאת.”

מהנדס רפאל גיל, מומחה איכות מבנים ומומחה מטעם בתי המשפט, מסביר כי מחקר הטכניון בנושא אפיון ליקויי הבנייה, חשף נתונים מטרידים:

• • 100% מהמבנים בישראל סובלים מליקויי בנייה
  • ליקויי הבנייה מהווים כ- 15% מעלות הפרויקט הכוללת – סכום עצום שמתבזבז על טעויות שאנחנו מייצרים בעצמנו.
  • מנהל עבודה בגמרים מזהה רק 20% מהליקויים ופוסח על 60% מהם – כלומר עובר לידם ואינו מזהה אותם כלל.
  • המפקח מזהה רק 3% מהליקויים.
  • ומהנדס הביצוע מזהה רק 10% מהליקויים.